פוסטים-2
  • הכניסו את עצמכם למצוקה
    הרווחה שרוב בני האדם מצויים בה כיום עם המזגנים הדולקים 24/7 והמים החמים בברזים, עם שפע תזונתי ונוחות גופנית היא אנומליה למצב התפתחותנו האנושי. בריאות הוא מצב דינמי של מאבק בין רווחה למצוקה, בין מחסור לשפע, בין גורמי סטרס והיכולת להתגבר עליהם (עוד על כך בתגובה הראשונה).
    ההשתנות הזו היא מהות החיים החל מהנשימה הראשונה שלנו: בה הריאות שואפות/ נושפות והדם/הנפש רווי/עני בחמצן. והלב מתמלא/מתרוקן מדם. כך גם הרעב והשובע, הרוויה והצימאון, העייפות והערות. עד לעונות השנה המשתנות, חום/ קור, יובש/לחות – מאבק מתמיד. הגנים שלנו נדלקים או נכבים בתהליך של אפיגנטיקה בהתאם לתחושות איום, סטרס או מצוקה שהיו מנת חלקנו מאז ימי קדם. הגבלה קלורית של עכברים (ולא רק) תביא להארכת חייהם. כדי למנוע ניוון וחולי ולדרבן את המערכות שלנו לבריאות מיטבית כדאי להכניס את הגוף שלנו למצוקה מידי פעם, חזקה ואינטנסיבית אבל לא כזו שהורגת אלא רק כזו שמחשלת. אם אתם בריאים: צומו מעט מידי פעם, היחשפו לחום קיצוני (סאונה) ולקור קיצוני (מקלחות קרות). התעמלו לפרק זמן קצר בעצימות גבוהה ובדופק מקסימלי. נסו להחזיק את הנשימה עד כמה שניתן. תפרגנו לעצמכם קצת מצוקה, אל תהיו סטריליים מידי במגע עם העולם, תנו למערכת החיסון להיחשף לעולם. כל אלו יעוררו את הגנים שלכם ואת מערכות הריפוי לפעול בצורה תקינה וטובה.
  • על חיסונים ונפש חסונה
    פסיכונוירואימונולגיה היא מילה ארוכה שעוסקת בקשר שיש בין המצב הנפשי שלנו למערכת החיסון, רבות כתבתי אודות הקשר בין מצבנו הנפשי לבריאותנו הגופנית. תזונה, שינה מספקת, פעילות גופנית, הימנעות מעישון ואלכוהול כולם חשובים לבריאותנו אבל מעל כולם הגורמים החשובים ביותר לבריאותנו אלה גורמים שמערכות הבריאות נוטות פחות לשים עליהם דגש: אהבה, חמלה והכרת הטוב, יחסי קהילה וחברה, עיסוק מקצועי מספק שבו אתה מרגיש תורם ונתרם, סקרנות וביטוי יצירתי, רווחה כלכלית, יחסי מין תקינים וכיוצא באלו. כל אלו חשובים גם בהתמודדות עם מחלות אקוטיות, כמו למשל מחלת הקורונה. והנה באו החיסונים ושינו לכאורה את התמונה, שתי זריקות ואתה מוגן. האמנם? כבר 30 שנים בודקים את השפעותיהם של מצבים מנטליים על מערכת החיסון. ב 2018 צוות חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם שבבריטניה עקב אחר עשרות נבדקים שקיבלו חיסון נגד שפעת. הצוות עקב בקפידה אחר השינה שלהם, התזונה, הפעילות הגופנית ומצב רוחם. במעקב אחר רמת הנוגדנים שפיתחו הנבדקים עלה שבאופן שולי יש תרומה מסוימת לאורח החיים ובין רמת הנוגדנים והתגובה החיסונית של הנבדק, אך הגורם המכריע ביותר היה מצבם הנפשי של הנבדקים.
    הממצאים הללו חזרו על עצמם גם במחקרים אחרים: אצל סטודנטים לרפואה (לחוצים יותר או פחות) שקיבלו חיסוני צהבת או נערות שקיבלו חיסונים לאדמת, יעילות החיסון הייתה קשורה לרמת הביטחון עצמי והנוירוטיות שלהן. לא משנה באיזה חיסון מדובר נמצא קשר ישיר בין מצבים נפשיים לתגובה של מערכת החיסון. חוסר שינה או פעילות גופנית, עישון השמנה וצריכת אלכוהול גם יוצרים תגובה חיסונית מוחלשת אבל כנראה שהסיבה המרכזית לכך היא שמצבים אלו נובעים לא פעם ממצב נפשי בעייתי.
  • עולם התעופה בשנות ה 60 וה- 70 של המאה הקודמת חוה התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות. מחוגים חדישים ואמצעי בקרה מתוחכמים נכנסו לשימוש על מנת להגביר את בטיחות הטיסה. בדצמבר 1978 התרסקה טיסה 173 של יונייטיד איירליינס, דו"ח חקירת התרסקות המטוס הוביל למסקנה מפליאה, המועצה הלאומית לבטיחות בתחבורה קבעה שהגדלת השיפורים הטכנולוגיים שהיו אמורים להגביר את בטיחות הטיסה יצרו את האפקט ההפוך ולמעשה השיפורים הטכנולוגיים הגדילו את תאונות התעופה. (מדענים בנאס"א שבחנו את ההתרסקות הגיעו למסקנה שאימון, הכשרה ושיתוף פעולה מיטבי ומהיר בין צוותי האוויר יביא לשיפור בטיחותי)
    אנטרופיה
    ככל שמורכבות של מערכת גדלה, גדל הסיכון לכשל. החוק השני של התרמודינמיקה קובע שבמערכת סגורה תמיד המצב הנתון ינוע מסדר לאי סדר, כמו ששמעון פרס פעם אמר: "אפשר לעשות חביתה מביצים אבל לא ביצים מחביתה". הנטייה הטבעית היא לחוסר סדר, הסדר מושג בהשקעת אנרגיה רבה.
    גוף האדם מורכב לאין שיעור ממטוסים, אבל רמת המורכבות היא לא רק טכנית היא מהותית. סטנלי מק'ריסטל, מבחין בין שני סוגים של שיבושים במערכת, שיבוש מהסוג המסובך ושיבוש מהסוג המורכב. שיבוש מהסוג המסובך דומה למערכת בעלת רכיבים רבים כמו מטוסים, שעונים, מכוניות, מחשבים, שאם נבין את המערכות על כלל חלקיה נדע לתת מענה לתהליכי האנטרופיה ולמנוע ממנה להשתבש. שיבוש מהסוג המורכב דומה למערכות בעלות רכיבים דינמיים ומשתנים שלא ניתן לצפות אותם מראש כמו מערכות כלכליות, חיזוי מזג אוויר, מלחמות וכמובן גוף האדם. היומרה להתייחס אל גוף האדם כעל מערכת מסובכת במקום להבין שגוף האדם היא מערכת מורכבת גורמת לכך שהרבה פעמים הטיפול או הניסיון ליצור סדר במקום אחד יוצר מורכבות או חוסר סדר גדול יותר במקום אחר והגדלת האנטרופיה.
  • הם יכולים לשרוד דקות ארוכות ללא אוויר וגם לא מעט זמן ללא ראש, יש אומרים שהם יכולים לשרוד אפילו פצצה גרעינית אז למה הם כל כך חסרי אונים כשהם נופלים על גבם?
    זה מכבר ידוע שלתיקנים יש אופי, חלקם ביישנים, חלקם אמיצים, הם מסוגלים לקבל החלטות מורכבות והם גם מפגינים דמיון מפתיע לבני האדם. חייו של פרופסור רוברט זיונק היו מלאי מהמורות, הוא ברח עם משפחתו לוורשה, הוריו נהרגו בהתקפה אווירית, רגליו נשברו, הוא נשלח למחנה עבודה, ברח, נתפס, נשלח לכלא צרפתי, נמלט, צעד 900 קילומטרים עד שהגיע לאנגליה. חלק ממחקריו היו על "האצה חברתית" במודל שנקרא "תאוריית הדחף". בני האדם וגם בעלי חיים מגלים ביצועים טובים יותר כשיש אחרים בנוכחותם, שצופים בהם. הם רצים מהר יותר, מנגנים יפה יותר, כותבים טיעונים טובים יותר, גם נמלים חופרות פי שלושה מהר יותר כשהן עובדות לצד נמלים אחרות אף כשהן לא משתפות פעולה זו עם זו. מצד שני סדרת ממצאים דווקא הראו את ההיפך, שנוכחות אנשים דווקא יכולה לפגום בביצועים, כך גם אצל בעלי חיים. מבולבלים?
    זיונק גרס שההבדל נעוץ ברמת המורכבות של המשימה, ככל שהמשימה פשוטה יותר, או שהאדם מאומן לבצעה באופן כמעט אוטומטי רמת העוררות עולה וביחד אתה טיב הביצוע, אך אפקט הפוך יתרחש במשימה עם רמת מורכבות גבוהה או אצל אדם לא מנוסה. ריצה לעומת חניה ברוורס, קשירת נעליים לעומת עניבה. כדי לבדוק זאת הפרופסור השורד לקח קבוצת שורדים – תיקנים אמריקנים ובנה להם 2 מבוכים, האחד פשוט וללא פניות, השני מורכב יותר. הוא בדק את תגובת התיקנים פעם אחת עם נוכחות תיקנים אחרים ובאחר ללא (צינור שקוף/ כהה, הם ברחו מהאור). כפי שהוא צפה התיקנים אצו רצו מהר יותר במבוך הפשוט בנוכחות הקהל ואיטי יותר במבוך המורכב. הוא גילה שהעוררות הזו בבסיסה ביולוגית, נוכחות של אורגניזמים אחרים מהווה איום אצל בעלי חיים שמחיש את הביצוע הפשוט אך מעכב את המורכב. בני האדם מורכבים יותר, התדמית, הרושם שהם יוצרים, איך הם ישפטו בעיני אחרים, כל אלה יוצרים השפעה גדולה על תפקודם לטוב או למוטב.
    " כשאתה רק מנסה ליצור רושם, זה בדיוק הרושם שאתה יוצר."
  • דונלד טראמפ וג'ו ביידן מייצגים בעיני הציבור הרחב שני ייצוגים שונים של תהליכי חשיבה. האחד אינטואיטיבי, מהיר, שולף, אמוציונלי, אינסטינקטיבי, אסוציאטיבי ואילו השני איטי, שקול, סדור, מאומץ, מודע. למעשה שני ייצוגי חשיבה אלו קיימים בכולנו בשלב תהליכי קבלת החלטות. הפרופסור דניאל כהנמן בספרו הפנומנלי "לחשוב מהר לחשוב לאט" מכנה אותם כמערכת 1 (טראמפ) ומערכת 2 (ג'ו הישנוני – מערכת זו מצריכה קשב והשקעת אנרגיה רבה ולכן היא איטית ועצלה). גם טראמפ וגם ג'ו חשובים לנו בקבלת החלטות אך מתי יש יתרון לכל אחד? השימוש במערכת הטראמפית בעלת יתרון בקבלת החלטות כשהאינפורמציה מרובת משתנים, עמומה, כשהידע לא נגיש ואין נהירות של סיבה ותוצאה, במערכות מורכבות כמו השקעות בבורסה, עם מי להתחתן (מלניה?), ואיזה מדיניות תהיה טובה יותר למצרים של אחרי מובארק. לעומת זאת במצבים שבהם יש מיעוט משתנים, שמוגדרים היטב, ויש בהירות למצבי סיבה ותוצאה למערכת הביידנית יש יתרון, למשל בקניית מחשב. ניתן לשקול ולהשוות בצורה הגיונית, רציונלית ואינטלקטואלית איזה מעבד טוב יותר בהתאם לתקציב, נפח הזיכרון, התצוגה הגראפית ועוד.
    פרופסור פיליפ טטלוק ניתח במשך 20 שנים מעל 89 אלף תחזיות של מומחים מתחומים שונים, כלכלה, ממשל, תרחישים פוליטיים ועוד, מסתבר שככל שהמומחה היה נחשב לבעל מומחיות גדולה יותר כך התחזיות היו גרועות מהממוצע, פחותים מניחוש אקראי. הטבע המשתנה של ההתנהגות האנושית הופכת את הניבוי לבלתי אפשרי. אף אחד לא חזה את האביב הערבי או את קריסת ברית המועצות, לפחות לא המומחים הגדולים שמריצים מודלים "מחושבים" (מערכת 2). הסיכוי הגדול יותר נמצא דווקא באינטואיציה של האדם מהרחוב (מערכת 1). גם בתחום הכלכלה פרופ' כהנמן הראה שתחזיות המומחים גרועות מניחוש בהטלת מטבע. על "בעיית המומחה" ניתן לקרא רבות גם אצל נסים ניקולס טאלב. כי כמו שכתב פרידריך אייק זוכה פרס נובל שום כוח חישובי הקיים בעולם לא יכול להתמודד עם המורכבות של מושא המחקר האנושי בעניינים כמו כלכלה, פוליטיקה וממשל ובכלל החברה האנושית. שעות אנו מקשיבים בקשב רב למוצא פיהם של פרשנים ומומחים באמצעי המדיה השונים, דעתם ברוב המקרים שווה לכל אדם מהיישוב ולעיתים אף פחותה מזו.
    אדמונד ברק כתב שהנטייה הרציונלית המופשטת טומנת בחובה מלכודות רבים, מומחים מלומדים טען "מגלים את מלא חולשתם וכזבם של יסודות המדעים האלה, ומה מועטה מידת אי הוודאות השוררת בטובים שבהם... שורש הווייתם של רוב הדברים יישאר עלוף רזים לעד, וגם המסקנה הוודאית ביותר שלנו, בנקודה מסוימת, סופה שהיא טובלת באפלת אי ודאות ואף בסתירה".
    גוף האדם, על מורכבותו הרבה, נפשו ונשמתו העמוקה, נמצא לדעתי בתפר בין שתי המערכות, ניתן לבצע בדיקות מעבדה, לשקול ולמספר, להשוות ולכמת מדדים שונים, זהו שימוש במערכת 2, אך ברוב המקרים זו תהיה תוצאה סטטיסטית. מאחורי המספרים עומד אדם, מערכת נפשית ברמת מורכבות אינסופית שלה אין גישה מלאה לניתוח רציונליסטי קר, כאן יש להשתמש לא רק במערכת 2 אלא גם במערכת 1 בבואנו לתת סעד ומזור ולהבין במקצת את האדם העומד מולנו.
    הערה: השימוש בטראמפ/ג'ו אינו מתייחס לאישים הפרסונליים זהו קוריוז והפוליטיקה אינה מענייננו בפוסט זה.
  • האם אפשר לאלף כלבים להריח אדם חולה קורונה? להשתמש בהם בשדות תעופה לאתר חולים במהירות ובכך לאפשר את פתיחתם של נמלי התעופה מבלי להסתמך על בדיקות מסורבלות (לעת עתה).
    בעבר העריכו שבני האדם מסוגלים להריח כ- 10,000 ריחות שונים, מתברר שהאדם הממוצע יכול להריח למעלה מטריליון ויש כאלה שחוש הריח שלהם מפותח הרבה יותר מזה.
    חוקרים בשוודיה מצאו שבני אדם מריחים באופן שונה כשמערכת החיסון שלהם נלחמת, חוקרים מגרמניה גם הצליחו לסווג ריחות שונים שנגרמים מחיידקים שונים כמו אליקובקטר פילורי, פסאודומונס ועוד. גם מחלות שונות ברי חיזוי ע"י ריח זמן רב לפני התפרצות המחלה כמו למשל מחלת פרקינסון. אנו יודעים שכלבים מאומנים יכולים לאתר ריחות של חולי סרטן ריאות, שחלות ומעי הגס. מה לגבי הרחה של רגשות? סדרת מחקרים הראו שגם לרגשות ספציפיים יש את הריחות שלהם. בד"כ במחקרים אלו תורמי הריחות (חולצות מיוזעות) היו גברים, שנוטים להזיע יותר והמריחות הן נשים, שחוש הריח שלהם מפותח יותר. המחקרים הראו שנשים מגיבות לריחות שנלקחו מגברים במצבים שונים כמו פעילות גופנית, מצבי שמחה, חרדה ופחד הן ע"י מחוות הפנים והן ע"י סריקות FMRI מוחי. פרופ' פאוז מגרמניה ליקטה דגימות ריח מ 4 סוגי מצבים: גברים במצב נינוח או אגרסיבי, נשים במצב נינוח או אגרסיבי, אותם הריחו נסיינים בזמן שהפעילות החשמלית במוחם נמדדה במכשיר EEG. המחקר הראה שתגובות הגברים לריחות דגימות הזיעה "האגרסיביות" היו די מתונות. ואילו אצל הנשים מכשיר הEEG  הראה שתגובתן של הנשים לריח הזיעה האגרסיבית של הנשים היה מתון, אך תזזיתי חד ומוכן למגננה כשהן קיבלו להריח את דגימת הגברים האגרסיביים. מחקרים אחרים הראו שנשים שניתנו להם להריח ריחות של גברים זרים לעומת של בני זוגן (כמובן שכל המחקרים הן מבוקרים כפולי סמיות) הראו שגבר זר מעלה את רמת הורמוני הלחץ (רמת קורטיזול בבדיקת רוק) ואילו של בני זוגן הפחית אותם. המחקרים העמיקו הלאה גם למבחני אישיות, התאמה זוגית, משיכה מינית ועוד. אין ספק שמחקרים על חוש הריח עוד בראשיתם אבל כבר מתקבלת תמונה מרתקת. אני לא יודע האם כלבים יוכלו לזהות חולי קורונה, אך אם אתם מכירים מישהו שמחקר כזה יכול להצית את דמיונו ולהביא למימושו אתם מוזמנים לשתף